מכתב גלוי לשר הרווחה, שר האוצר וציבור הנכים

מאת: עו”ד דניאל שבח
כולנו אמפתיים למאבקם של הנכים, ולעובדה כי אין בקצבאות המל”ל כדי להבטיח להם קיום מינימאלי של חיים מכובדים.

לדעתי אין בסיפור הזה טובים מול רעים.

גם שר האוצר ושר הרווחה אמפתיים באותה מידה לסבלם של הנכים. ואולם, הם פועלים מתוך אילוצי תקציב ואחריות ציבורית לכספי הציבור.

אז הנה, מוגשים לכם בזאת מכובדי השרים מספר עצות ששוות מיליארדי שקלים לטובת הנכים מבלי לפרוץ את המסגרת התקציבית.

נשמע כמו מקסם בלתי אפשרי?!

אפשרי גם אפשרי!!!

עצה ראשונה

חלק גדול מציבור הנכים (אולי אפילו רובו ככולו) קיבל את נכותו כתוצאה מתאונה, לפיכך במקרים רבים עומדים לנכה זכויות פיצוי מחברת ביטוח ומביטוח לאומי גם יחד.

לכאורה זכאי הנכה לתגמולים הן לפי חוק הביטוח הלאומי והן לפיצוי מחברות הביטוח. ואולם לפי ההלכה הנוהגת בבתי משפט הנכה לא יהיה זכאי לפיצוי מעל 100% מנזקו, מתוך העיקרון הנזיקי כי יש להשיב את הנפגע למצבו הקודם לפני התאונה ולא להטיב עימו יותר מכך. לפיכך משיעור הפיצויים מנכים את כל תגמולי המוסד לביטוח לאומי לעבר ולעתיד (למעט בחריג אחד בשוליים שהוא לא מענייננו כאן).

למוסד לביטוח לאומי ישנה זכות תביעה חזרה לחברת הביטוח בגין התגמולים שהוא שילם וישלם לנכים.

לכאורה הכל בסדר, הנכה מקבל 100% מהנזק וחברת הביטוח משלמת 100% מהנזק הגם שהתשלום שלה מתחלק בין הנפגע למוסד לביטוח לאומי.

אז זהו – שלא!!!

עפ”י הסדרים הקיימים בין חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי, המוסד לביטוח לאומי מקבל חזרה מחברות הביטוח רק 75% מהתגמולים שהוא שילם או ישלם.

למה? ככה. זה הסדר.

אתם מבינים כמה מיליארדים של כספי ציבור (כספי הביטוח הלאומי) זורמים לידיים פרטיות (בעלי המניות של חברות הביטוח)?!!

מה מקבל ציבור הנכים? הסדר מסורבל ובלתי מובן אשר מקשה על דרכם בתביעתם נגד חברת הביטוח, משהה הליכים ומכביד מאוד על ההליך הדיוני.

כך למשל המוסד לביטוח לאומי מסרב למסור מידע אקטוארי בדבר התגמולים שהוא מתעתד לשלם לנכה.

חברות הביטוח מנצלות זאת כדי לנסות ולהוכיח כי התגמולים גבוהים יותר מאשר בפועל כדי לזכות ב ,,הנחה” גדולה יותר בבית המשפט (ובהצלחה יתרה).

עצה שנייה

רוצים עוד כסף?! בבקשה.

לא רק כספי ביטוח לאומי מנוכים לנכים בתביעת הפיצויים שלהם אלא גם כספי קרנות הפנסיה החדשות שמשולמים להם בגין נכותם או לשאריהם במקרה של מוות.

גם כאן, במקרים רבים בתי המשפט מנכים לנכה מתוך כספי הפיצויים את תגמולי קרן הפנסיה שלו מתוך העיקרון שהוזכר לעיל, וגם כאן חברות הביטוח זוכות מחד גיסא ב ,,הנחה” של מאות אלפי שקלים ומאידך גיסא אין הם צריכים להשיב הנחה זו במלואה לקרן הפנסיה. מדוע? כי החוק מאפשר תביעת החזר לקרן הפנסיה רק לתשלומי עבר ולא תביעה בגין תשלומים עתידיים (שזה רוב הכסף) מה ההיגיון? אין היגיון!!!

כל מערך הפיצויים לנכים סובל מחוסר תאימות סטאטטורית, ממערכת גביה ופיצוי מסורבלת ולא הגיונית.

חברות הביטוח זוכות מן ההפקר בשל אי ראיה גלובאלית ומקצועית של הרגולטור בעניין זה.

והמפסידים הם משלמי המיסים ובעיקר ציבור הנכים.

אני קורא לשרים המכובדים להקים ועדה שישבו בה מומחים- משפטנים וכלכלנים שיעשו סדר בחוסר ההיגיון הזה (ישנן הרבה רעיונות לתיקון המעוות) והעיקר ,,ימצאו” כסף, והרבה כסף בעבור הנכים ואפילו לא מכספי משלם המיסים.

דניאל שבח, עו”ד