ילד בן 8 נהרג לפני כשבועיים במפולת סלעים בנחל דוד באזור עין גדי. משפחה שחיפשה לבלות בחיק הטבע, בממלכה של שקט ושלווה, מאבדת ברגע אכזרי אחד את אחד מילדיה. קשה להכיל את מימדי האסון.
האם מדובר ברשלנות של רשות הטבע והגנים או במקרה בודד ? האם הרשות ערכה סקרים גיאולוגיים ? האם ידעה על סכנה למפולת סלעים ? האם היו מקרים כאלה בעבר? אם יתברר שהיתה רשלנות ניתן לתבוע פיצויים ואף לנקוט בהליכים פליליים כנגד האחראים.
את הפער הבלתי נתפס שבין טיול תמים ושליו מצד אחד, לתוצאה הקשה מן הצד האחר, אנו מנסים לסגור כתגובה אנושית על ידי חיפוש הסברים ואשמים.
תפקידה של מערכת החוק והמשפט, לנסות לענות לשאלות מורכבות העולות ממקרה זה, ולתת מסגרת של "עשה ואל תעשה" למניעת הישנותו .
אנחנו מגיעים לטייל בשמורות טבע כדי ליהנות מן הטבע ולהירגע מן השגרה. בתוך כך, אנחנו סומכים על כך שרשות הטבע והגנים תקיים את חובת הזהירות שלה ותשמור על החוויות שלנו לא רק מהנות, אלא גם בטוחות.
יש לבחון את התאונה שגרמה למותו הטראגי של ילד בן 8 ופציעתם של אחרים בטיול משפחתי בנחל דוד משני אספקטים:
האחד, בהקשר של אירועים בלתי צפויים העלולים לקרות בעת טיול בטבע והאחר, בהיבט של חובת הזהירות שחבה רשות הטבע כלפי מבקריה. במקרה זה, התאונה אירעה במקום מוסדר ומפוקח של רשות הטבע והגנים. זאת, להבדיל מתאונה המתרחשת בטבע במקום שאינו מוסדר, לכן קיימת אחריות וחובת זהירות של הרשות להבטיח את שלומם של המבקרים.
במונחים משפטיים, אירוע בלתי צפוי הוא אירוע שלא ניתן היה לחזות או למנוע מראש והוא אינו נחשב לרשלנות.
האם יש רשלנות במקרה זה ?
האם זהו אירוע בלתי צפוי או כזה שניתן היה למנוע אותו?
הטבע הוא מטבעו בלתי צפוי ותאונות עלולות להתרחש אפילו בשמורות מתוחזקות ביותר. אם המפולת הייתה אירוע תקדימי, יתכן שרשות הטבע והגנים (רט"ג) לא תישא באחריות לרשלנות. במקרים כאלה הוכחת הפרת חובת הזהירות עלולה להיות מאתגרת, שכן, לכאורה, לרשות לא הייתה כל סיבה לצפות אירוע כזה.
יחד עם זאת, המצב משתנה אם מנהלי השמורה או הרשות, היו מודעים לסיכונים פוטנציאליים.
אם קרה אירוע דומה בעבר, היה על הרשות לראות בכך תמרור אזהרה ואף לערוך הערכה יסודית של יציבות האזור.
חובת הזהירות מתייחסת לאחריות המשפטית להבטיח את שלומם של המבקרים בנסיבות סבירות. אם הרשות ידעה על הסיכון למפולות סלעים, אך לא נקטה באמצעים מתאימים כדי להעריך ולהפחית את הסכנה, היא תחשב כרשלנית ותחויב לשלם פיצויים לנפגעים בדין אזרחי. ייתכן שאף מי מהאחראים עלול להימצא אשם בדין פלילי.
רשלנות נובעת לא רק מהתרחשות תאונה, אלא גם מאי נקיטת צעדים סבירים למניעתה. אם לרט"ג בכלל ולהנהלתה בפרט, הייתה היסטוריה של הזנחת הערכות בטיחות ובדיקות, זה יכול לחזק את טיעון הרשלנות.
שאלה נוספת העולה, היא חובת הרשות לערוך באופן מסודר סקרים גיאולוגים להבטחת בטיחות המטיילים.
שמורות טבע שמגיעים אליהם מבקרים באופן קבוע, מחוייבות לערוך סקרים והערכות גיאולוגיות כחלק מאמצעי הבטיחות שעליהם לנקוט באופן שוטף. סקרים גיאולוגיים עוזרים לזהות סכנות פוטנציאליות כמו תצורות סלע לא יציבות, מפולות וסיכונים גיאולוגיים אחרים. על ידי ביצוע סקרים אלה, הנהלת השמורה יכולה להבין טוב יותר את השטח, להעריך סיכונים ולנקוט באמצעים מתאימים כדי להבטיח את בטיחות המבקרים.
לסיכום,
בעוד תאונות עלולות לקרות באופן בלתי צפוי, חובתה של שמורת טבע בהבטחת בטיחות המבקרים , היא עניין שיש לבחון אותו.
כדי לקבוע אם התרחשה רשלנות, יש לשקול מה ידעו הרשות או הנהלת השמורה לגבי הסיכונים הפוטנציאליים ומה היו מאמציהם להפחית אותם. לכן אירוע בודד ובלתי צפוי עלול לפטור אותם מאחריות.
עם זאת, אם תקריות או סימנים קודמים הצביעו על הסכנה הפוטנציאלית, אי נקיטת פעולה פרטנית וגם באופן שוטף, כגון אי עריכת סקרים גיאולוגים, עלולה להצביע על רשלנות.
משתתף בצער המשפחה.
Comments